זהר אחאי / בלוז אחר הצהרים |
הבקבוק שפתחתי מתקרב לאט לאט אל התחתית
וככל שאני חושב - לא מתקרבת התכלית האמיתית
להיות צדיק או רשע - באותה מידה אותי מפחיד
הציפור הפסיקה לצייץ, פרשה כנפיים, עפה לדרכה
השיתקה שלה מדכאה כמו מכה לרקה
כשגם את לא מדברת זה סכין בבטן הרכה
כל מה שנשאר בתוך הבטן שורף העשן
אני לא הראשון לגלות - זה פטנט ישן
אם לא היה לי השיר הזה גופי היה הופך כבשן
בקצף שעל הקפה אפשר לראות את היעד הבא
שמץ של ספק גורם לי להרים את הגבה
האורווה תמיד טובה, לא משנה מאיפה הסוס בא
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|