א.
פתיתי שלג נמסים בגרון חם
אני שותה את העולם מכוס
כוס ברכה מקודשת משלג נדבות
המכונן עולמות יחון גם ירחם
עקיצה בגרון. צריבה. כאילו
חץ מורעל פגע בי
לא זה לא חץ כי אם שלג לבן
טהור בעליל לארץ מזוקק שבעתיים
ב.
שבע שנים היו בעיניו כימים אחדים
ואיך שנה אחת לא תהיה בעיני?
אבי הוא, הן דמו זורם בעורקיי
אבי הוא, ואנחנו בניו. זו גאוה
שבע שנים באהבתו אותה
מה טיבה של זו האהבה
המכוננת עולמות ועמים?
לא אותה לבד אהב כאשה,
כאם העם אהב אותה!
ודמו עדיין בעורקיי זורם.
כי אני ואת...
אני ואת זה הרבה יותר.
שמונה שנים אמרת לי שתחכי
(כמו פתיתי שלג המתקבצים
לעדרים, לשטיחים לבנים, למדברות)
בעיניך גם שמונה הן ימים אחדים
כנראה גם דמך הזורם בעורקייך דמו הוא
בואי ונמשיך את הגאוה של עם הסגולה
באהבה אחד את השניה |
