אל חנות הבגדים הקטנה והעמוסה שברחוב דרך פתח תקווה נכנס גבר.
הוא נראה, כמו רבים אחרים ברחוב - טרוד, נושא כרס, ממושקף,
מקריח, שיערו כסוף בצדעים, חולצתו מקומטת, חציה משוך מחוץ
למכנסיו. איש - שכאשר עוברים לידו ברחוב אינו נחרט בזיכרון .
עמד זמן מה במרכז החנות.
ליד דלפק עמדו שני גברים לבושים בהידור ספורט-אלגנטי והתווכחו
ביניהם בקולות נמוכים -
"אני אמר לך, כמו שאני אח שלך, שהוא שילם. אני קיבלתי את הכסף
במזומן ממנו. אם חסר עכשיו אז צריך לבדוק פה בחנות". אמר אחד,
מקריח, בקול צרוד.
"אל תגיד אפילו דבר כזה" ענה לו השני במבטא צרפתי, והוסיף "מה
אתה רוצה שיברחו לנו העובדים? אנחנו נבדוק את זה לעומק צריך
להשגיח. אולי ניקח משטרה."
"עזוב משטרה, לא מוכן משטרה. גם ככה יש לי מספיק צרות בחיים."
אמר הראשון ומחה את פניו בכפות ידיו - כמוחה תמונת סיוט ואז
אמר "אנחנו נמצא דרך , וחוץ מזה כדאי שנוסיף מצלמות נסתרות
פה".
בעל המיבטא הניח יד על כתף הצרוד ואמר ברכות "אתה תראה, זה
יסתדר בסוף עם הבת, זה עניין של גיל, זה יעבור, אתה תראה".
בחלל החנות ריחף יאוש דק.
הלקוח כחכח בגרונו וקרא -
"סליחה - אפשר לקבל פה שרות?"
"כן, כן ודאי, כבר אתך" נחפז אליו בעל המבטא, שנראה מוקנט.
"אני רוצה מכנסיים ספורטיביות" אמר הגבר בקול עניני . המוכר
הוציא מכיסו סרט מדידה ובמיומנות מתח אותו לאורך גבו, כתפיו
ומותניו של הלקוח.
"חמישים ושמונה" קבע, כשהוא סוקר בהבעת מיאוס קלה את גופו
הגדול של הגבר - ומיד הוסיף
"אתה צריך להוריד קצת משקל".
"אני כבר בדיאטה, הורדתי כמעט עשרים קילו" אמר הגבר בנעימות.
המוכר פער את עיניו בהערכה.
"כן," הוסיף הגבר בגאווה , "זו הפעם הראשונה שאני קונה בגדים
בחנות רגילה ולא במידות גדולות".
ואז הוסיף, כשהוא מסתכל במוכר -
" אתה - לך יש גזרה יפה, ו..בגדים יפים. מאיפה החולצה שאתה
לובש? ואיך אתה שומר על המשקל ?"
חיוך הזהיר את פני המוכר.
"או, אני כל יום הולך. הרבה. והחולצה מפה, מאיכות טובה, לא
ליום יום אבל בשביל פה, בתור מוכר, אני לובש אותה."
"אז בוא תראה לי מה יש לכם בסגנון של ג'ינס, ספורטיבי"
המוכר קרא לאחת העובדות.
אישה גדולה נכנסה בכבדות. פניה עייפות ודאוגות.
"כן, מה אתה מחפש?" שאלה בחוסר חשק בעודה מקפלת בגד באיטיות .
"אושר"
המוכרת הפסיקה את קיפול הבגד והרימה לעברו פנים משתאות שהוצתו
לפתע בקיטועי צחוק שהלכו וגברו לדרדור גרוני ומלא חיים -
"או, אושר? את זה כולנו מחפשים" ושוב געתה בתרועת צחוק.
אחר כך היא כבר הייתה נמרצת ומלאת חיבה.
כשיצא ליווה אותו המוכר במבטו דרך קיר הזכוכית ואז הביט
במוכרת ולראשונה שם לב שהיא אישה מושכת.
|