השיר הזה לא בא במקור עם כל כך הרבה פסיחות; השורות שלו
ארוכות, זה הכל, לכן - אם כבר לקרוא את זה, שיהיה בריצה

השיעול הזה טורדני ועיקש. אני רוצה להגיד שכבר הרבה זמן דוחפים
לי דברים
בגרון, תמיד בגרון
קיבוצים קטנים וילדים בתוך הקיבוצים הקטנים ולבבות בתוך הילדים
הם חייבים להיות קטנים גם הם, הלבבות,
אחרת זה יהיה ממש כמו לבלוע כדורי-אנטיביוטיקה ענקיים עם ריח
חריף ואני בכלל לא אוהבת ילדים או לבבות
מעניין מה דבק בילדים האלה שבגרון שלי חוץ מקלאס או שבע-אבנים
או מחניים
אני מחפשת-ומחפשת חייב להיות שם משהו הם לא גדלו בצלחת-פטרי
חייב להיות שם משהו
יש לי ניסיון במחלות מדבקות אני מבינה את הלך-הרוח שלהן
אני יודעת איך זה לחיות בניסיון מתמיד להימנע מהן וזה בטוח כי
יש לי
ניסיון במחלות מדבקות הן מהדברים האלה שנוטים לשקוע בנאדיות
הריאה שלי
דברים תמיד שוקעים בי כאילו אני איזו מטורפת-על-כל-הראש וזה
מצחיק אותי נורא
שקוראים לזה 'נאדיות' כאילו יכולים לצאת משם מים ואני צמאה
נורא
לא יוצאים משם מים רק דם
דם ושירה חולה