אתה טיפש, אדון שמוליק, טיפש כמו קורוקודיל
אתה לא רואה את הדמעות שבעיניו, הילד הקטן ההוא, גובהו כהר
אתה טיפש, והוא קטן, והוא בוכה והוא קטן
אתה טיפש, אדון שמוליק, טיפש כמו הר
ביום שלישי, אחרי חצות, יצאתי לרחוב
צעדתי בכביש אפל מול אור אפל גם זמנים כאלה נגמרים מהר
אתה טיפש, אדון שמוליק
טיפש כמו עכברוש
כמו עכברוש אפור וקטנוני ויהודי
ידיך קטנטנות זזות מהר בציפורניים
אתה טיפש, אדון שמוליק, והוא לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.