|
היום הבהיר התכסה כולו בשלכת אבני מרה שחורה
מפרשים חולים לא ימשכוני אל המקום בו הובטחה לי אדמה
מאבק חסר רחמים על אוויר נקי מאשמה
הסחרור המעורפל והתבדרות נתיב דרכינו
קברו את החום והקרבה
נחשולי כעס ואכזבה כיסו את שארית צל ההרגשה
זאת שהיתה נחלתנו, זאת שאליה הבטנו בהערצה
את דמינו הקזנו בשבועה, בהצלבת מפרקינו חתמנו לקדשה
עד היום בו שהשמש או החושך אותנו יבלע
חזיתי בכל הטעויות צורחות אלי לחדול
נהדפתי מכל צעקותיך ששברו את מחסום הקול
נקרעתי בכל יום שעבר ממשיכה לקטבים הקרים
טבעתי בנקבות השקר ובולעני יום הפרידה
כילינו אותה הבלתי נדלת עד תומה
החרבנו אותו הבלתי ניתן להשמדה
אותו רק אותה האהבה
יום יבוא
והיא תחזור אלי
היא תחזור אלי
היא תחזור אלי
אצפה לשובה
אצפה לשובה
אצפה לשובה
עוד יבוא היום |
|
|
אלימות לא פותרת
כלום!
אבל מחשבון כן!
משועממת בגילוי
מדהים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.