אורון לאור / שיר טיול |
ניחוח כה מוכר
ראש מונח על חיק
ומיד נזכר
רמז דק של כוח מתאפק
נמס ומתנתק
מבטים אומרים
ואני שותק
הילת הגוף בעלטה
נחשפת בביישנותה
רפרוף שפתיים והעור
מתפורר לפתיתים של אור
יד, כתף, צוואר
נוגע ונשאר
גל נשימתך
על אזני נשבר
בשמיכה של שקט הוא עטוף
המתח החצוף
חום נושק לחום
גוף מתאים לגוף
ניצוץ כמוס ומתרגש
שירת ברקים, שבילים של אש
ויד לוחשת כוונה
לאבד ולהיכנע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|