רון מוגלי / ''Loneliness'' |
And this is how it plays
My fingers slowly across the strings
Instead of the tears washing my face
Fingers go up and down slowly
My head on the guitar
Loneliness drives my finger
Never knew they could go so far
No tears. No. they don't come
But my fingers slowly play
Hardly even strum
My fingers on the strings
That is how, my loneliness sounds
I cannot cry
But my guitar gently weeps
As my guitar gently weeps
I don't need to cry - anymore
As I play loneliness turns to serenity
And serenity to playfulness
And as I play those strings
I don't mind that loneliness
I love that loneliness
That loneliness that turned to heaven
And heaven is this place
1st January 2006
18:47
PC in my room
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|