עת למות
ועת למות פעמיים
וקולה של שלכת
נושקת למים
מראה לי שמר ומהר הסתיו.
אולי אני
אולי אדם
הראי רק לוחש
שישנה לי מציאות אחרת
ואדים הגנים שזנחתי מזמן
ששיר הזיכרון אליי
נראה כשלכת.
באתי כאור
ובאתי כחושך
באתי כאד לשפלת האדם
והמוות כואב לי
על קץ חוד החרב
הערב בוכה לי:
זכרתי אותך
ללא קול של דם.
הסתיו ללא קץ
ואני אל קיצי טרם הגעתי
אמא גלי לי
תאמרי לי שמר
שחיי אדם גם בשלכת. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.