רבים הדברים שהייתי רוצה לומר לך
אם היה רק טעם (כבר אמרת שאין)
אם תנועות השפתיים האלה
לא היו מבזבזות אנרגיה סתם

רבים הרגשות שחלפו בי כמערבולת
אהבה וכעס, שמחה ועצב
הבנה ובילבול, השלמה ופירוק.
תעתוע רגעי, לא מוכנה עדיין להרגע

רבים הדברים שהבנתי פתאם
כמו להתעורר בקיץ אחרי חורף ארוך
הכל פתאם צלול יותר ומובן
אך את לא תרצי לדעת

ואני לא ארצה לגלות
איך זה מרגיש כשאת לא רוצה...
כשאת לא אוהבת...
כשלך לא אכפת...

אז אני נשארת עם הזכרון
של מה שהיה ולא יהיה עוד.
אוספת את כל השברים לקופסה קטנה ומושקעת
"קופסת הדברים הטובים שלי"
וסוגרת...