הצרפתית היא שפת שירה מובנת מאליה
ברור שלצרפתים יש מה לומר בשירה
והלא הם סוג של עמק-גנים מבחינת היניקה משירה
בפריז נתנו מילים להמונים כמו לחם
כמה דורות
כשלא היו עוגות
אחד בשני בשלישי
והצרפתית תשרוד גם את המשבר הנוכחי
המאיים לרמוס את השירה
וכך צריך לומר זאת
ישנו איום קיומי על השירה
מצד מיני פוחזות ופוחזים
בעיקר כעת
משנפתחו צהרוני האכסון
בהם יכול לילל כל עולל
את המנוני אמו

מה הם החוטים הנשלחים ממך
הנעטפים על גבי גוף רחוק
בנעילת כריכה משתקת
משחקת ביד
ואני כלי גופני עבורך
כמו שאת נערת הפרס שלי
ואני לא מתבייש בעצמי
או נכון יותר,
פחות מבדרך כלל

צריך להתכונן לאפשריות
של התדרדרות נוספת בקרוב
שלא תרפה ולא תרפה
אף סעיף בחוזה
שהוצא ונגנז עוד כשהיה עולל
כשעוד רצה את החיים
ולפני שגורד כעור יבש
מכף הרגל של הרחם
הקטן והיפה שלך
למה ניקדתי אתמול את המלים אני לא יודע
ממילא אין ניקוד

קווים לדמותו של סוחר חשיש ערבי בשיא אונו:

ידיו משוחררות למדי
לצדי הגוף והרחק
הוא מרבה להביט
ולהאזין מתוך עניין עמוק
אינו האיש שתחשוב שהוא
שתרצה שיהיה
הוא מינון מדוד של תבונה
מהולה בהבנת התמונות השבורות
הקרויות בפינו בשגגה
"מציאות החומר"
חיי יום יום של עדר
החומר אינו נמצא
הוא מגולה ונמצא כאוצר
עד שצרחותית ממלאות אותך
הרבה יותר מנפח הריאות
ואתה נפלט חם ושכוב
על רצפת חדר הנגינה שלך
מעיין בעצמך כבספר
ומגלה את המתחים הפנימיים שלך
בשולחם גרורות לכל אדם סביבך
ומנקבים בו חור חזק וקר
במרכז החיים שלך
וסוחר החיים הערבי
הוא מלך כל זה
וכוחו אציל עלינו
נתיני ההמלכה הנאמנים
נאמנים בהחלט