בנימין וולמן / שערים נעולים |
הוא מתעורר משנת חורף
מוקדם מהצפוי
המרחבים קוראים לו
קוראים בשמו
לבוא אליהם
לו יכול היה לצאת מכלאו.
שערי הברזל סוגרים עליו
מכל הכיוונים
נועלים חייו
במנעולי פלדה
חטאו הבודד שהוא אינו
חיה מסוג אדם
לו חטא
היה סופר את הימים
לשחרורו.
.
פעם
להיות יהודי היה חטא
אדם שחור נשא
אות קלון
בבן תערובת
הוטל רבב
וגם אירי נמצא
אשם.
מי נותר אשם?
מי עדיין חטאו
רב מנשוא?
כל עולם החי.
רק אנשים
מתהלכים חפים מפשע
מקימים מחנות ריכוז
בונים בתי מטבחיים
שולחים שעיר לעזאזל
ממרקים חטאיהם
במקווה
רוחצים בניקיון כפיהם
תחת מי ברז
והדם לא נשטף במים
והדם לא יורד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|