בוהה באוויר והמחשבות עולות
מנסה שוב להבין מה היו הטעויות
בוהה שוב באוויר והזכרונות צפים
אותם הזכרונות בהם אנחנו מתלטפים

ואז חיוך עצוב על פניי אט מתפשט
לא יודעת מה רוצה, נמאס להתלבט
הרגשות מבלבלים, המחשבות הורגות
ושוב לאט לאט צפות בי הדמעות

אך הבטחתי לא לבכות, כי בכיתי די
נגמרו כל הדמעות בגוף, נמאס לי מחיי
אך ברגעים של חושך, ברגעי שקט פנימי
אפשר ממש לשמוע אותך זורם בדמי

מרכזת המבט, ורואה שזה נכון
שאמיתי הוא כל מה שחשבתי לדמיון
מגלה שבעצם כל הזמן בך בהיתי
ברגעים הכה קשים שבלבי לך בכיתי..