אני מתקשה לקיים את ההסכמים
עליהם חתמתי עם עצמי
והשתן כבר מציף אותי מהר יותר מבעבר
למרות הנעורים
וכשהייתי צעיר יותר
היה לי קל יותר
למשמע את עצמי
בלי הסחות הדעת הרכות
מלאות האשמה הצמרירית
אליהן אני נשאב למרות היותי איש אחר
ומה יגיד עליי השכן החולף בחדר המדרגות
השומע את הקולות
היודע מה מסתתר מאחרי דלת מספר אחת
פולניות עצובה מבצבצת בי
למרות שמעולם לא הייתי במחנות ההשמדה
ואף פעם לא אהיה
הבוקר מביא אתו מחלה
חולשה לא נשלטת
ואני מייצב את הגוף בהליכה במורד
העיר אפורה יותר משום מה
הסיבה ודאי קיימת לא לעיניי
כשאינני שומע אומרים אותה
הבוקר מביא אתו בסלסלה
בבקבוק רב פעמי
לשימוש חוזר
את החולי הקשה יותר לעיכול
ואני מוצא את הידיים שלי ארוזות
בדיוק כפי שהשארתי אותן אתמול
בנייר עיתון חום
במשקל המדויק
שאפשר למכור
אהובתי המדממת
כבר אינה שומעת
אוזניה הן רק כיסוי
ומה שהיא רואה
הוא מה שהיא שומעת
כמה זה מטעה אותה
לחשוב שהמחזות הם הצלילים
אין בידי דבר לסייע לה אתו
יש פעמים שאני אפילו לועג לה
מאחורי גבה
בקול רם במיוחד
כשאינה רואה
אני בדיה גדולה ממך
את זה אני יודע
וזהו לא מאבק של כוח
כי אם תחרות ליטופים
מהסוג המביך ביותר
אני מלטף לחולשות שלך
ואת לשלי בחזרה
את משיבה אליי את נשיותי
על ידי הברזל המלובן בקצה לשונך
ואני נזהר קצת
למרות שאין ממה
יש להקת עורבים גדולה
בשדרה הנשיאותית של חיפה
שנראית כמו כנופיה רעה ומשתקת
והיום עצמתי עין אחת כשעברתי שם
לא יכולתי להיעלם מהכנפיים
השחורות כל כך על עמודי החשמל
ונמנמתי כל הצעידה
מדירת ההמשך
לבית הנוכחי
גבריאלה רוצה לבכות חזק
אבל משהו עוצר אותה
וכופת לה אזיקים
גבריאלה רוצה
להיחנק בשקט תחת השמיכה
ולבזבז את כספה עד תום
אבל שומר החשבונות האישי שלה
מציף אותה שוב אל פני המים
כאילו אין חופש מיתה בעולם
ולשווא אנחנו מטפחים את האובדנות
את מחלות הראש השובבות שלנו
אנחנו מגדלים לחינם | 