|
לכאורה חופשי לתנועותיו
אדוות של זמן מאובק
סובבים את חלליו הפנימיים.
אני מעריץ את אצילותך העדינה
ואלך כסומא אחר לבך
חזקה ופועמת היא התשוקה.
התעוררות של נפילה חופשית
השמיים הנצחיים של הארץ
הכחול העמוק של הים. |
|
|
בואי אלינו בואי
אלינו אלינו
לים...
ואם לא לים אז
לדירה שלי!
ד"ר מישה רוזנר
מתגעגע לזאת
שאהבה את התל
אביבי וממתין
במספן ציוד בתוך
חדר האוכל קומה
מינוס שתיים
הקריה תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.