"שניים שניים באו אל התיבה
זכר ונקבה כאשר ציוה..."
ואנוכי גדוש כיסופים לחיות
לא הגעתי כשאר החיות
בגפי, בלי אישה, בודד ולבד
ללא שאוכל להחזיק למישהי יד
והחוקים הנוקשים ופני חם ההמום
והציווי "לך לך" והנבואה "לא תקום..."
הזמן שאוזל והטפטוף שהחל
והעיר המקוללת והנחש הזוחל
והבדידות על פני מים וקץ כל בשר
והמחשבה שגם במותי לא אהיה מאושר
והתיבה העוזבת עם מיני החיה
"ארבעים יום וארבעים לילה..."
מזל שלמדתי שחייה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.