אומרים שהזמן עושה את שלו.
אני מחכה תקופה די ארוכה שהזמן יעשה את שלו כבר. כמובן שלא
עומדת בידיים שלובות וממתינה.
אבל מאוחר בלילה כשכולם ישנים ואין שום רעש אני מתכסה בפוך שלי
ועוצמת את העיניים, לפעמים מדמיינת אותך, לפעמים מדמיינת אותנו
ביחד. לפעמים מזילה דמעה ומתפללת שזה יעבור. הרגשות יעברו
שהזיכרונות ישכחו כלא היו, שאשכח את דמותך ואישיותך.
אתה מבין אני יודעת שאנחנו יכולים להצליח. אבל זו רק אני.
אתה שם בשלך כבר ממזמן המשכת הלאה עם אחרת, במחשבותך
ובדמיונך כבר יש מישהי אחרת.  ובזמן שאני כותבת לך, עליך,
אתה כותב לה.
אז אומרים שהזמן עושה את שלו, אז אומרים.
אומרים שאהבה לא עוברת היא רק מתחלפת, אז אומרים.
שואלת את עצמי למה אינני יכולה להיאחז בזיכרונות המרים, שכל כך

הכאיבו לי היה לי יותר קל לשכוח ממך.
שואלים אותי מה יכול לרפא אותי מה הדבר שיכול לעשות אותי
מאושרת ורגועה. ואני שותקת.
ובליבי אני מתפרצת וצועקת א-ה-ב-ה
יודעת שאהבה יכולה לרפא אותי, זה הדבר היחיד שאני צריכה ואם זה
לא ממך אז ממישהו אחר אבל אני בטוחה שאתה תשאר שם בקצה, בפינה
שתהיה שייכת רק לך.