כשאנחנו נפרדים אנחנו טסים מכאן
אני אסע לכדורגל בספרד
ואת דווקא לטניס בצרפת
זכותך

זכותה המלאה הייתה לנסוע לרומא כמו בשיר של פיטר גבריאל
או להתגבר ולשכוח באמסטרדם כמו קלישאה שחוקה

וזו פראג הקלאסית בשבילי או בודפשט האקונומית בשבילך
או אולי זה היה אצלנו ההפך?

אז-
מה לביקורת דרכונים ולאהבה?
מה לפלאפון חו"ל והזכות לשכחה?

והאם מריה הקדושה תעזור לי להתגבר?
קצת. עם תשלם מראש.
(לפחות ככה מבטיח לי חבר)

אז אנחנו נוסעים בשני זוגות פרטיים
והוא הולך עם קלרה ואני עם מריה
והמודרניזציה שהן מעבירות אותנו...

אוי,

לא קל להיפרד

גם כשהבת של גילי מציגה בפניי שתי אופציות
ואף אחת מהן לא מוצאת חן בעיניי
אני לא אומר לה את זה בפנים
אני אדחיק ואבליג
כי עדיין יש כאלה שמהן אני לא אפרד בחיים

תודה לתומר על המשחק מילים וסליחה משלושת הבנות שהשתמשתי
בדוגמאות מהן לצורך המוזה