מוקדש לידידים מורות ומורים, אל תקחו את הדברים יותר מדי
ברצינות, ממילא לא מתייחסים אליכם אז מדוע שלא נצחק על זה
ביחד
עומדת מורה
אל מול הכתה
חושבת רבות
על תנאי
עבודתה
מספרים מתרוצצים
במוחה
מנסה לארגן
את סדר
יומה
וזה מה שיצא
365 ימים יש בשנה
פחות
חגים וכיפורים
מאה ימים
יש חופשת מחלה
ללדת צריכה
פעם בשנה
חופש גדול
למנוחה
מה שנשאר
יוקדש לשביתה


ביום שנותר
תשנן ותלמד
את הכתה
על הזדהות
ואהבה
למקום העבודה


לאחר תחקיר ומחשבה
עמוקה
ככה לתלמידים
המורה אמרה


כשתהיו בוגרים
וחכמים
תלמדו את
הלקחים
תמצאו מקצוע
מכובד בחיים
ואל תהיו פראיירים
תהיו מורים
רק
אם הביתה לחזור
אתם רוצים
עם כיסים
ריקים
והרבה זמן למחשבה
על מה שאמא
אמרה
שיותר טוב בחיים
להתחתן עם
עשיר צעיר ובריא
מאשר
עם מבוגר תפרן
ועני