חיי בר / בית הבובות |
בית ישן
על שפת נהר
שקצבו מתון, ידוע
ודיירי ברבות הימים
תאמו פעמיהם
לשגרת הנהר הזקן
למתינותו, לאורך רוחו
להדרת שלוותו הגאה.
רק בערב הייתה הרוח
באה דופקת על דלתותי
פורקת את חלונותי
תובעת את עלבונה
ודיירי היו נעים, נדים
אובדים במסדרונותי
הטחובים, הארוכים, האפלים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|