למה בנותיך יפות?

למה בנותיך עצובות?

ונוס הגידי גם את עצובה?

הולך ברחוב ללא שם, בודד בכאב בנותייך, עצב לא נסבל, מחפש מאט
מזל, עוד דמעה מרטיבה את לחיי, תפילה ללא תשובה, בנותיך מכרו
גופן, מושפלות, דמעות תנין זולגות מעניי אחיי, הם לא סובלים את
סבלכן, כמו חיות הזוחלות על עפר, אחי עשו אתכן קרות.
ונוס למה נתת לבנותיך להתרחק ממך?
ונוס, מדוע בנותייך כליפה ריקה הן? מדוע אין הן שמחות, רצות
יחפות בשדות הזהובים של הקיץ, טובלות במעינות השקט, צוחקות
לקול נגינת הנבל, מדוע אין הן רואות כי סוף מציאה אנוכי, ונוס
נתרת טינה לאחיי, גם לי תנתרי?