בילי הקטנה / גיצים |
רסיסיי תשוקתי
מאיימים להתנפץ ממני,
לדמם על גופי ולטפטף
לשלולית מאובקת
בעלטת הדמדומים.
לאור מנורת הרחוב הנגה
אני משילה את דעתי
וחורצת בשרי, עורי
מונח כעת שכבה אחר שכבה
בערימת הנידונים
ותשוקתי, כיין אדום משובח,
ניתזת אל החופש.
טיפות דם ניגרות על הכביש,
זולגות ממני ברוך מהוסס
לשלולית מאובקת או
פתח ביוב מזוהם.
בעלטת הדמדומים
אני ניתזת אל החופש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|