וחיבורייך עמי
חיים בתוכי, כזנב הזוחל המתנתק מן הגוף,
כהוויה קיימת, מוחשית,
זרימת חיי אשר התמזגה בשלך
מחפשת את כיוון הזרימה
כגור עיוור, לדד אימו,
הריקנות אשר נגלית בקיומה
בכל פעם בה אני מחפש אותך,
שולחת כידוני כאב
למרחבי העבר המשותף
לאסוף שברי זיכרונות
ובמקביל באיטיות נוראה
נשלחים ניצני חיפוש
מתוך עולמי המתאחה
והם נמשכים אל קרני החום,
חום החיים, האחראי לקיומם
והשורשים מרפאים את הפצע,
צבעים חדשים נמשכים מהם
עולמות מרהיבים נוספים מתגלים
וחיבורים מתבצעים אליהם,
הזרימה מתחדשת לבדה
עד אשר תמצא את ערוץ הנהר המבוקש...