יום שישי בצהריים  על הדשא, יחפות
מעגל מנומנם של ילדות יפות
הרגשה של ריחוף ועצלות מתוקה
שום דבר רע לא יכול לקרות.
וזה בכלל לא מובן מאליו
לשכב ככה עכשיו
כשהשמש מחממת לנו את הגב.

מדליקות סיגריית לייט ומרכלות
על ההוא שמולנו עבר
ועל ההוא שהיינו עושות
וחלומות, כל כך הרבה חלומות
על מה נעשה כשנהיה גדולות
אני יכולה להיות מה שארצה,
טייסת, אחות, שחקנית, משוררת,
כי כל החלומות שלי יכולים להתגשם עכשיו,
כשהשמש מחממת לי את הגב.

השמש מתחבאת מאחורי העננים ומתחיל להיות קר
איך לרגע שכחנו שהגיע כבר ינואר...
כל הילדות היפות כבר הלכו מכאן.
ולמרות שאני לבד טוב לי,
ואני לא צריכה סיבה  מיוחדת לחייך עכשיו
כשאני שוכבת פה לבד
ולשנייה מתוקה אחת השמש יוצאת
ועכשיו היא שלי בלבד
מחממת לי את הגב.