אליק קיאנסקי / בדמיוני |
בדמיוני את את נעה לעברי,
ומבטי נלקח למבטך,
כשבוי שנשבה בשארית
תשומת הלב שנזלה מליבך.
שפתייך לוחשות וקוראות
אדומות כדם דובדבני
אך על ידיי ברזלי שלשלאות
ולרגליי שברי הזכוכית
שלנו.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|