|
בדמיוני את את נעה לעברי,
ומבטי נלקח למבטך,
כשבוי שנשבה בשארית
תשומת הלב שנזלה מליבך.
שפתייך לוחשות וקוראות
אדומות כדם דובדבני
אך על ידיי ברזלי שלשלאות
ולרגליי שברי הזכוכית
שלנו. |
|
|
זהו,
אני מתכוון
לזה,
באמת,
הפעם אני
רציני,
סתם
גרפומן
הסלוגנים
בכלל לא רציני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.