|
בדמיוני את את נעה לעברי,
ומבטי נלקח למבטך,
כשבוי שנשבה בשארית
תשומת הלב שנזלה מליבך.
שפתייך לוחשות וקוראות
אדומות כדם דובדבני
אך על ידיי ברזלי שלשלאות
ולרגליי שברי הזכוכית
שלנו. |
|
|
דקארט נכנס לבר.
המלצר שואל
אותו: אדוני,
אתה רוצה לשתות
משהו? דקארט
עונה לו: אה,
אני לא חושב...
פופ! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.