מליוני אנשים פוסעים להם בחשיכה
לא אומרים שלום אחד לשני, מרכינים ראשם במבוכה
ואני, ביניהם, לא מוצא את דרכי
איך הגעתי לכאן לעזאזל, ומי אני?
בחושך אני פוסע בין מליוני פרצופים
אף אחד לא מסתכל עלי, כולם מפחדים
כל אחד מפחד להיפגע
כל אחד ואחד
פוסעים להם לבד
ממהרים כדי לא להיקשר
נועלים את הדלת כדי להסתתר
כולם מפחדים מהקרבה
כולם מפחדים מאהבה
מה שמתחיל מהר נגמר מהר
ומה שלאט- מחליטים לוותר
כולם רוצים הכל ומייד
אפשרויות אינסופיות אבל כולם נשארים לבד
כולם מפחדים להתקרב
העולם מלא בהחמצות
העולם מלא בסיפוקים מיידים
ובאפשרויות שהן אשליות
פוסע בחושך, בצד, כדי שלא יראו
הכי טוב שכמה שפחות ישאלו
פוסע בחושך, לא מוצא את דרכי
איך הגעתי לכאן לעזאזל, ומי אני? |
