שניר גולן / בדרך אל היאוש |
ובדרך אל היאוש
שטרם קנה לו אחיזה של קבע
אני מקיש בדלתך מקווה שתפתחי
ותציפי את ליבי בעוד זיק אחד של חום אנושי
בידי האחת ויסקי זול ובשניה מזכרת
ושביבי אבק בהמוניהם מציפים את שערי
כמו שלג בסרט הוליוודי מצהיב
כמו נביא בשערי העיר שלא תכניסהו אל בינות לחומותיה
אוזני כרויה לכל רחש מבפנים
ונדמה לי ששמעתי מוסיקה חרישית
מתנגנת הורמונית בינות לפיתוחי האבן המסותתים
המתעקלים כמו פיתוחי לב ריק ביום חורף משמים
מכונית טועה שואגת בעלטה
או אולי היה זה אריה ממקום אחר מעולם לא מוכר
תוהה אם תפתחי את דלתך בפני
או שתנחני שקיעה על מפתנך בריקנות אינסופית
ובדרך אל השום מקום
שטרם הבשיל לקווים מחייבים
עוצר לרגע על מפתן תקוותך
התפתחי לי דלתך ביום אפרורי?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|