חווה עדן / כמיהה |
להתבונן בקרסולה החטוב
המשתקף במראה,
לבושה בסוודר לבן
שערה המבריק סרוק לאחור
במסרקות שנהב,
עיניה שחורות, נעות ללא מבוכה
בתוך סלסולי עשן ,
מערפלים את הלילה
המתהולל בשאונו.
ואני נקרע אל צחוקה הנמוך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|