|
שדרות נורדאו
מתרוממות לקראת הגשם
ואני בוכה כמו מלאך.
שמלתי הלבנה
מנוקדת כתמים צחורים
של בושה,
כמו כלה בלילה
בו היא מחליטה על גירושיה.
אני נהנית מהאקרובטיקה
שבהתחמקות מהממשי
מלצוף בשלולית עכורה
של ספקות.
אני נהנית ממך,
אל תחשוש. |
|
|
אתם באמת רוצים
שאני אכתוב? לא
עדיף לכם
קופירייטר?
אה, נכון,
שכחתי, המיתון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.