בחולשתי את מביטה,
מחפשת את הכאב,
בכדי שתוכלי,
להכאיב לי יותר.

הורסת לי ברגע,
עולמות שבניתי,
עולמות שעמלתי עליהם,
עד רגעי הכאב.

מצליפה בי בשוט בלתי נראה,
מחזיקה אצבעות עד שהכאב חולף,
חוזרת וסוטרת על לחיי,
ברוחת לצד השני.

אני להחזיר-איני יכול,
מנסה לתפוס אותך לפני מעשה,
להחזיק-שלא תתפרצי,
אך איני מצליח.

את כבר קרובה להרוג אותי,
קרובה לחנוק עד מוות,
ממשיכה ולא נרגעת,
וכך אני מת בידייך.