נפתלי אוחנה / וראה בעיניך |
את כל הכאב,
את הרע ששולט,
ולא מוותר.
וראה בעיניך,
איך העצב מתגבר,
איך אתה תופס,
וישר מאבד.
וראה בעיניך,
התקווה כבר עזבה,
הלכה והותירה,
עיר שוממה.
וראה בעיניך,
שאתה כה בודד,
בגדו בך,
נותרת בלי שם.
וראה בעיניך,
את הבכי מהלב,
את הדמעות שזולגות,
ולא מפסיקות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|