ליאל אדמון / מטען |
נושאת עיניים אל צוקי מחילות,
מבקשת שפתיים לחות.
רעידות מביכות מרטטות תחת לשוני.
אשא אותי אליך
כקצף נחשול מגלגל כלימתו אל חופי ארץ
מובטחת למישהו אחר.
ואיך שלא ארצה לבכות על מי שאינו בוכה איתי -
אבכה איתך עליי,
בכדי לשמור על קונכיות קטנות
קינת שחפים
והשתקפות
המים בחול.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|