א. מחפשת אותו בחדר מלא אנשים,
  מנסה לתפוס את עיניו לכמה רגעים.
  והוא מעיף מבט שעובר דרכי,
  מעניין אם הוא מבחין בקיומי.

ב. ובלילה הכר רטובה מדמעות,
  בראשי שוב חולפים הבזקי זכרונות.
  הייאוש- כמו רוצח, אורב לי בחשכה,
  ואני נאחזת ברסיסים של תקווה.

פ: כל פעם מחדש אני מנסה,
  הלוואי והוא יראה אותי, כמו שהייתי רוצה.
  והלב שלי צועק, בשקט הוא בוכה,
  ושוב אני מרגישה בלתי נראית.

ג. מרחפת ושקופה, אני בין הצללים,
  כמו הד שאינו מקבל תשובה.
  רואה את דמותו, מדמיינת פנים,
  וקולי נעלם בדממה.