יוד בן שמונה-עשרה / אהבה בסתיו |
סגרתי וילון.
הרוח מקררת,
אך השמש מסנוורת.
התעוררתי פתאום
מחלום איום
פקחתי את עיני,
התמכרתי לחושיי.
ניחוח של סתו
וטעם של עכשיו
עולה באפי,
ממתיק בתוך פי.
צחוק מתגלגל,
זקן משתעל
וחריקת אופניים
מצלצלים באוזניים.
קריר לי וחמים,
מגעיל לי ונעים,
היום הפכפך
ואני אוהב אותך.
העולם מחייך,
ראשי בחיקך,
היום הוא היום
ואת כמו חלום.
אוקטובר 1999
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|