לעולם געגועים. געגועים לזמנים ענוגים, של ענווה והשלמה.
התמימות אינה תכונה אלא חולשה שנכנעה להבטחה שבתבונה.

לעולם געגועים. געגועים לזמנים טובים, של רפיון ותימהון.
החלומות היו הם צימאון לביטחון ורון, והינם יגון וכישלון העוגן
בלב עורג.

האם לעולם געגועים? געגועים הם אבנים. אבני דרכו של האבוד.
תקווה היא האיחוד של התועים לחוד בחיפוש נואש אחר עידוד.
הייתה ונשארה מושא ליבם של הטועים. והנוטים לתהות.
אלה שנוטעים, ומצפים לקצור.

לעולם געגועיי. געגועיי הם רצון בלתי נשלט לנשום את שעבר.
אך את שעבר לעולם ולא אשיב, כשם שהלילה אורב בכיסופים
ליום כזה של געגוע.