|
אני ואת
כמו יבשת שלמה אחת
ניתקים זה מזה,
בלי להרגיש,
לאט לאט
אני ואת
כמו פרח קמל
עלים צהובים יבשים
פונים לאדמה
קדים קידה אחרונה
וכמו שני שחקנים מנוסים
יוצאים למאחורי הקלעים
בכיוונים מנוגדים
ממשיך הלאה |
|
|
שפילברג הולך
לפתוח פארק
שעשועים לזכר
קורבנות השואה.
רכבות הרים
למזרח, סלקציה
בכניסה, יהיה
שמייח.
אפילו שם כבר יש
- מנגלאנד.
תומאס,
ראשון בתור
לכרטיסים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.