חיים נוי / הידעת |
הידעת שאושר צבעו ישחרר
כמעין הפורץ, נקיק בסלע,
אשרי הדמעות שלא באחר
כאילו הייתה זו נובלה.
עת הסכמת להיות רעיתי
וידך לי הושטה ברעדה,
שלושים ושבע שנות דאייתי
ולא פסקה חמדתה.
בשנינו הס מלטף
כל רגע כראשון בחיינו,
בקצב גובר ושוצף
ממשיכים כאין סוף להיותנו.
31.12.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|