|
במה אתה מתבל את הפחד
עם לא בכמוסות של כאב אדומות
ובזרעי פורענות של הרס עצמי.
הנחשים במימי הנהר רדומים
שירתם כבויה באלפי נרות נשמה
ריח הדונג מש מרבצן.
השבילים הנכונים של הדעת
התפוררו באבק המאפיל
הכוכבים השילו את אורם. |
|
|
החיים הם כמו
פסטה פנה -
קצרים וחלולים.
חניבעל לקטר,
סליבסטר 1986 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.