|
פסלת בגופך
ופיסלתהו.
גוש אבן , חומר גלם
מהמחצבות נלקח למפעל
בפטיש וסדן סולקו עודפי משקל
הוזזו שאריות חוכמה
כלי הסיתות והשיוף
עשו את העבודה
נייר הזכוכית
זיכה על המלאכה.
מחוסרת , את לוקחת נשימה,
חלקיקי האבק שפעם היו חלק ממך
חודרים לנחיריך המעוצבים
ומעוררים מחשבה טובה.
כשרסיסי אחרות
מעורבבים על ריצפת המפעל
בפיסות חוסר הגיון של אחרים
מטוטאים החוצה אל הרחבה.
מלוטשת
בוהקת
יהלום חסר משקל
על אצבעו הקטנה של אהובך.
את נוצצת. |
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.