ישות נצחית / ובסוף יש תכלת בשמיים |
אנחנו נזוז אל תוך קירות הזמן
אבוקה ראשונית של פחד מוצפן
המילים יהפכו ללהבות.
הבשר יתהדר בהילוליו
הארץ תשוב לרעוד
גלי הים יצבעו את קו החוף בקצפם.
ענני האבק יסננו את בוהק החמה
הירוק הגדול יפרוץ לחופשי
דרך חורבות הערים הגדולות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|