|
קוים ארוכים
מיתרי אור קורנים
זרועת היקום של מחושי הדעת.
החללים אדירים בריקנותם
נמשחים בפחד רציף
רעד גבהים אימתני.
צליליו של האור
לוחשים אהבה תמירה
אני רוקד בין התבניות. |
|
|
כשאנשים קטנים,
כותבים סלוגן
מטופש, זה סימן
שנגמר הדמיון.
יאיא מסיים,
והולך לאכול
משהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.