|
סיכום שנת מס שפתיים
כתבת שאתה מקווה שנשתמע
מאז לא שמעתי ממך
באנגלית יש ביטוי
שאני אוהבת:
ללבוש את הלב על השרוול
ואני עודני עונדת את דרגות הרגש
אליהן הגעתי בזכותך
לזכותך
כאילו הייתי
טוראית ראשונה
בטקס השבעה במחנה 80
אוחזת בידי האחת
את הנשק
ומניחה על ספר תנ"ך
את השניה
משהו משתי האפשרויות האלה
חייב לעבוד
אתה ילד ששינן יותר מדי
משפטי פתיחה
עד כשגם בעת חתימת העיסקה
בטבילת הנוצה
בנוזלים המקובלים
והכתמת הסדינים
המשכת לנסות למכור לי
את מי שאתה
חושב שאתה
ואם נודה על האמת
גם אם היית
מישהו אחר לחלוטין
הייתי שוכבת איתך
(אמרתי לך להיזהר
בבקשות שלך)
הפסנתר שלך
אף פעם לא ינגן אותי
אני לא מלודית מספיק עבורך
וגם המקלדת שלי
אף פעם לא
תקליד אותך
אתה לא
אירוני מספיק עבורי
אתה צפוי
כמו העציץ שנובל
בחלון חדרי
(מעולם לא הייתה לי
אישיות מטפחת
אגו
פרט לשלי)
לא חסכת ממני
שבטך
וזו הייתה לי אהבתך
גם אם לא
הייתה לך
כזו עבורי
משהו בי נהנה
לראות אותך
בחולשתך
מזיע מעליי
ומניף ידיים
להכות במה
שאלף כמוך
לא יצליחו לשבור
מעולם לא היית שלי
וזה היה המקסם
שהילכת עליי
כשהלכתי אליך פעם
אחר פעם
כשקראת לי
בלי להגיע.
|
|
|
אני לא מסוגלת
לכתוב פוסט-
מודרניזם
ונונסנס כמוכם,
מצד שני, אם אתם
כותבים נונסנס,
זה אומר שאתם גם
חושבים נונסנס?
עוד אחת עם רגשי
נחיתות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.