שאלת אותי מדוע
אני ממעטת לכתוב
ורציתי להסביר לך
שכשאהבתי אותך
(ואהבתי אותך
אני סוף סוף
מודה)
היו באות אליי המילים ברכבות ארוכות
כל יום קרון אחר של רגש
היה פותח דלתות
פעם פרחים היו נשפכים
על מפתן הדלת
ופעם
ערימה של גופות

במדורה שהצתתי
מאלכוהול רפואי
ששפכתי לתוך סיר
(ללא מכסה)
שרפתי את מה
שנתת לי
כמו בת עשרה
בסדרה אמריקאית

את חיי ילדינו העתידיים
נטלתי
כשהטבעתי אותם
באמבט אצטון שרקחתי
מכוס מים פושרים
אליהם פוררתי את הגלולה שאחרי
האיחור הגדול
והלא אופנתי שאיחרתי לזכור
ששכחת(י) אותי

כולם כבר התקשרו
לברר
אם שכבתי אתך
כאילו שזה
כל מה שיכולתי
להציע לך
במסגרת משחק המונופול הגדול
של קניין וכיבוש
שאני משחקת בעצמי
אתך

והרי גם אתה
כבר ודאי קראת במוספי הקלקלה
שקרנו של המין אינה נאמנה או צמודה
ושהמין הקורן שקרנו צנחה
הנו בבחינת
ההצעה הנמוכה ביותר שאוכל
להציע לך

(שעריי כבר אינם יציגים
הם רק הצגה)

ובכל זאת אחרי שהלכת
רציתי למצוא בין הדפים
ששאלת ממני
והשאלתי לך
שהשארת לי משהו
(למישהי) ממך
או לפחות
לגלות ש
משהו נחרט לי
על גבי הכריכה

אתה כל כך יהיר
אתה בטח חושב שהשיר
הזה עליך