מה היה שם ביננו בהתחלה, שאני כה כמהה אליו ומתגעגעת?
האם זה המגע המקרי של בד בבד,
ג'ינס בג'ינס, כשהיינו ישובים, זה לצד זו.
תחושת החום הפנימית,
הנשימה הכבדה, הצמרמורת שחלפה בי,
כשחשבתי איך ירגיש כובד גופך על גופי.
הצינה שאחזה בי כשקלטתי שאינני היחידה,
תחושת המחנק, כשהבנתי שאתה רוצה אותי בגירסה מקוצרת ומהוקצעת.
למה אני בדיוק מתגעגעת
עכשיו,
כשאתה אינך כבר מזמן,
אבל שיירי זכרונך עושים שמות בתחושת הביטחום שאני אמורה
להרגיש
עם זה שאוהב אותי, כפי שהנני, בגירסה המלאה.