|
לְיַד הַקִּיר הֵם שָׁכְבוּ
שְׁלוֹשָׁה מְחֹרָרִים
פַּעַם הֵם הָיוּ
מִי שֶׁהָיוּ
פְּנֵיהֶם מְעֻוָּתִים מִכְּאֵב
אֶחָד מֵהֶם חָזַר וְאָמַר לְאִטּוֹ
"זֶה לֹא יִתָּכֵן
מַה שֶׁהֵם עוֹש-ִים לָנוּ"
אֲבָל מוֹט הַתַּדְהֵמָה הַמְּלֻבֶּנֶת
קָרַב אֲלֵיהֶם שׁוּב וְחָפַר דַּוְקָא בּוֹ
הוּא פָּעַר אֶת פִּיו
אַךְ לֹא יָכֹל הָיָה לוֹמַר דָּבָר
כְּאֵב לְלֹא צוּרָה
כְּאֵב צוֹרֵחַ בְּאֵלֶם
מַתְחִיל לְהִסְתַּחְרֵר בִּמְהִירוּת
מְחוֹלֵל בַּחֲלַל
מִתְפַּשֵּׁט לְאֵין שִׁעוּר
הוּא הָיָה קַל
וְהָאוֹר הָיָה מָתוֹק
וְחִבֵּק אֶת סַנְוְרָיו.
|
|
|
אם פעם, בצחוק,
יורם ארבל יקרא
למוטי קקון -
קוקי מתון, זה
יהיה מה זה
דבילי.
לא כדאי לו,
עלולים לפטר
אותו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.