|
לצוף בשקט ושלווה בלי גלים בלי רעש
לשמוע רק את עצמי את נשימותיי שלי
לצוף בשקט עם עניים עצומות
לאן שיוביל אותי הקצף
לאן שינדדו הגלים אני אנדוד איתם
בלי פחד
לצוף בשקט ושלווה בלי להרגיש בדידות בלי לקחת אחריות
להיות אחד עם הזרימה הכנועה לגורלה
לאן שינדדו הגלים אני אנדוד איתם
מתי שהדרכים יגמרו אני אזכור אותם
רק להעלם בלי להיות מורגש
הלי מחשבות בלי הזיות
בלי קולות בלי חלומות
הלוואי שיכולתי |
|
|
מי שבא אלי
הביתה ולא מביא
לי מתנה, אני
חושב שהוא בעצם,
קצת בן זונה.
יהודה אטלס מספר
לנו בכיתה ג'
בפגישה בבית
ספר, על שיר
שבסוף החליט
לצנזר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.