[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אגם ענקית
/
מקבץ זהויות חלופיות

מי אתה
מי
מי אתה חושב שאתה
מנפנף אליי יד אחת
ומקנח את האף בשנייה
מי אתה
מי אתה
חושב שאתה
מביט בי בול בעין
ופורש שתי כנפיים עצומות
מי אתה
מי לעזאזל
אתה חושב שאתה
מתקרב אליי בלי פחד
ושולף לעברי פגיון
מי לעזאזל
אתה חושב
שאתה




כל דפיקה בדלת
כל נענוע קל על חלון המטבח
כל צליל נפילת מלחייה מהשיש
מפחיד אותי בלילות החשוכים האלו
בהם רק אני ולו הקטיפתי
שרים על אנשי ניו אמסטרדם בחיבה גדולה
ממתינים
אני לשלי
והוא לשלו
פתאום פתק נדחף לי מתחת לדלת
ורצפת הבית מתמלאת פתקים שנשלחים עוד ועוד
אני פותח את הדלת
במפתח חלוד
ואין שם אף אחד
אבל לו עדיין אתי
מביט מאחורי גבי
כדי לראות אם יש דברים
בגו
בג'ו
אין שם אף אחד Man
אני אומר לו וחוזר לשבת
מתחת החלון שאחריו הרחוב
וג'יין מתוקה הפעם
הרבה יותר
למרות הבנים ההרוגים בראשים מחושמלים
ושמלות קיץ קצרות




מיליון אנשים יראו אותי
למרות שאתמול לא נתן לי כלום
אין לו דבר עבורי
ועוד מעט אתאחד עם מי שנשאר
ונחגוג בספרים צהובים מלאי מספרים
ברחוב מחוץ לבית
מיליון אנשים יראו אותי
אף אחד לא דרכי
ולאתמול באמת אין כלום עבורי
חוץ מכמה טיפות טיפוליות מרות
שאני נוטל ממילא
עם רצון או בלי




חלמתי בלילה
על היער האדום
ואני יודע
שלא חלמתי עליו לבד
עוד מישהו חלם יחד אתי
ממיטתו שלו
דרך מיטתי שלי
ואמא כבר לקחה ממני
את כל הצעצועים
והשאירה רק
שאלות מאשימות
גם זה בקושי
קושי
טוק טוק טוק
אני נח על שערי העדן
ואקסל רוצה להיכנס
אני מעדיף להישאר בשער
ולראות את הבאים
את המסורבים
את כלי השבר הדחויים
שיילקחו בסוף למטה
לקרברוס המלטף
על הנהר זרוע הראשים
וזה מרגיש כמו חלום
אבל זה לא




איש ממוצע מדבר ממני:
הרצון שלי שישלמו לי
הוא מה שמזיין אותי כל בוקר
כשאני קם
הרצון שלי שייתנו
שיסמנו הערכה בשטרות
הוא בדיוק העניין שיש לשים אליו לב
גם אם בכוח
נוק נוק נוק
על שערי העדן




בשפה האחרת
זורעים עשן שהוא טבק
ואותה מילה מבטאת
את הזריעה
ואת ההפיכה מצמח למשהו מעושן
מגולגל היטב
ומועף ברוח שהיא זרם
וכשהיא פורצת כדאי להיזהר
אני לומד את הערבית
שאמא שלי אף פעם
לא תודה שהיא הערבית שלה
גם אם יצמידו לה קנה כסוף לחידודים שלה
היא עדיין תכחיש את הערביות שלה
ותדמיין שמרוקו היא חלק מגליציה
ושעיר מולדתה היא לא פז
אלא לבוב




אמא שלי מתרגלת שיטה הודית עתיקה
ומגלה את הגוף הגמיש
שפעם כרע תחת אבא שלי
הכול נמתח מחדש
והיא פורשת תחתיה מזרון במקום גבר
כדי להפיג את הצער
שתוקף אותה בשיניים קהות אבל רפטטיביות מספיק
אמא שלי ננעצה וננגסה כבר מספיק
ועכשיו
היא מרפה את עצמה
כדי שתוכל לסבול את השהות במחיצת עצמה
ואני רואה בזה אות רוחני חיוני
הרי גם אני עסוק במציאת פתרונות
לאי היכולת שלי לסבול את עצמי
בעצמי
לתקופות ממושכות
קראתי מישהו שלא רוצה לשכב עם אמא שלו
מהסיבות הנכונות
ועוד מעט כבר לא ארצה גם אני
כלום מאמא שלי
בייחוד לא מין מסובך
הגם שפעם חלמתי את זה
ומיד התביישתי




איש נרדם לאט
המוות בא מעט
ומשריין אליו מבט
מהופנט, מעט מולעט
איש נרדם מהר
המוות כבר נוחר
ומטפס עליו, דוהר
הוא מאחר
הוא מאחר
הוא מאחר
איש נרדם חטוף
המוות בא ובידו טפטוף
הוא מטפס לאיש על כל הגוף
המוות הוא זיון מהיר, קטוף







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
Warning:

Keyboard not
found.

Press (F1) to
continue.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/1/07 20:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אגם ענקית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה