כל הלילות שלא ישנתי איתך, לא יחזרו להיות,

השקיעות שעוד נותרו לי לראות בלעדייך, משאירות לי תקווה,

הכרית שמחבקת אותי בלילה, לא תלטף ברכות המוכרת,

השעון ימשך לרוץ כשאני אעצור נשימה,

בשעות המתות שאחשוב עליך, תכה בבשרי החי,

צרחות כאב יעלו מהמיטה הזוגית, שנמאס לה,

הכיסא יעשה לי פרצוף, ויזכיר לי שפעם אהבת אותי,

והטיפה שתרד על חלוני תאמר לי שלום בבכי מר.