|
החמה שוקעת
נפרדת בצבעי ארגמן
גוססים
מגוף שנחצה לשניים
באבחה אחת של
אזמל מנתחים.
כיצד יוכל חצי גוף
לפקוח עפעפיו
עם בוקר?
"אני לא מנסה לעצור בעדך,
הדלת פתוחה".
כמעט ערב
חלונות שהיו פתוחים לרוח ערבית
נסגרים
תריסים שצבעם הפך כהה
מורדים
איש לא ישאף עוד אויר
שאינו אויר בית עלמין
אור השמש כבר לא יסנוור
עיניים שניסו לגלות
מרחקים.
"קח את חרותך שנגזלה,
אדם חופשי".
החופש המתוק אליו
נכספתי
עם אור ראשון
לרוות בו גופי ונפשי
הצמאים
הציף גרוני
בטעם מר
בהיר
ללא אלכוהול
שמקהה
תחושה של נפילה אל
פיר מעלית
חשוף. |
|
פעם, הייתי בוכה
על חיות.
אחר כך, הייתי
בוכה על אמא
ואבא.
יותר מאוחר
הייתי בוכה על
עצמי, ועצמי,
ועצמי...
ומאז שהתאהבתי-
אני בוכה עליו,
אבל בעצם זה
עדיין על
עצמי... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.